הנקה ושינה

הורים רבים שואלים את עצמם האם צריך להרגיל את התינוק לשינה רצופה בלילה בגיל כמה חודשים.

ההנקה מספקת את הצורך הרגשי כמו גם הצורך התזונתי של התינוק, הן ביום והן בלילה.
תינוק שמתעורר בעצמו בלילה זקוק להנקה הן מבחינה תזונתית והן מבחינה רגשית מסיבות שונות.
יש תינוקות המשלימים בלילה את מה שהם לא מספיקים לאכול בשעות היום מכיוון שהם עסוקים בהכרת העולם שמסביב.
רגשית, תינוקות מתעוררים בלילה כדי לבדוק שאמא שם לאחר שלא היו עם אמא במשך היום מסיבות של לימודים או עבודה ולפעמים אלו שלבים התפתחותיים נורמליים (חרדת נטישה לדוגמא בגיל 9 חודשים) שמעירים אותם...
תינוק שאינו מתעורר בלילה כנראה מקבל כל מה שהוא צריך בהנקה במשך היום ולכן לא מתעורר. 

קצב ההתפתחות שונה מתינוק לתינוק. הן קצב ההתפתחות המוטורית והן קצב ההתפתחות התזונתית.יש כאלו שיטרפו את העולם במשך היום ויאכלו פחות מכיוון שהמוכנות המוטורית לאכילת מוצקים מתפתחת אצלם לאט יותר ולכן הם לא אוכלים הרבה במשך היום (מוצקים או חלב אם) ומשלימים במשך הלילה.
בהנחיות של משרד הבריאות מצפים מהתינוק להגיע לארוחות מוצקים מלאות בגיל שנה. כמובן שיש כאלו שיהיו זריזים יותר ויש כאלו שיהיו איטיים יותר. כפי שלא נוכל להאיץ בתינוק שלנו לזחול מוקדם יותר או ללכת מוקדם יותר מכיוון שמדובר בהתפתחות מוטורית אינדבידואלית, כך לא נוכל להאיץ את קצב התפתחות האכילה אצל התינוק. 
ובהמשך לאותו קו, לא ניתן להאיץ את התינוק לישון יותר טוב בלילה. כאן מדובר גם בתהליכים הורמונליים וגם בתהליכים אחרים שקורים לתינוק במהלך השנה הראשונה...

יש הטוענים שהתינוק צריך ללמוד שאמא נמצאת לידו בלילה והוא צריך להסתפק בחיבוק או ליטוף כדי לחזור לישון. לצערנו, לא ניתן לעשות את זה מכיוון שהתינוק ייצור תבוני ככל שיהיה, מקבל את צרכיו בדרכים שונות. יש תינוקות שחיבוק או ליטוף לא מספיקים להם. הם זקוקים לשד מכיוון שהשד הוא אמא. עד שהתינוק מתחיל בתהליך של ספרציה ואינדיבידואציה סביב גיל שנה, הוא ואמא הם אותו הגוף, יחידה אחת. מיליוני שנות אבולוציה לעומת 150 שנה של מודרניזציה לא הצליחו ללמד את התינוק שלנו שנולד מבחינתו ב"ג'ונגל" שאמא כאן.

לגבי שינה רציפה - יש סיבה שהתינוק צריך להתעורר לעתים קרובות. השינה הקצרה שומר ומגנה על התינוק ממוות בעריסה בגילאים שונים. כשהתינוק גדל מחזורי השינה מתארכים וקל לתינוק לעבור ממחזור אחד לשני.
תינוק המבקש לאכול בלילה צריך לאכול בלילה עד גיל שנה אז המוצקים מבוססים מספיק (אצל רוב גדול של התינוקות) ואפשר לגמול מהאכלה בלילה.

אני מאמינה שכל אמא צריכה למצוא לעצמה את הדרך בה היא מרגישה שהיא עונה על הצורך של התינוק שלה בדרך הטובה ביותר וללמוד את הסימנים שהתינוק שלה מראה ולהכיר את הצרכים שלו וכך לענות עליהם בצורה הטובה ביותר.
במקביל למענה לצרכיו של התינוק וסיפוק הצורך בהנקה לא משנה מה הגורם חשוב לעזור לאמא לישון טוב יותר בלילה על ידי הסדרי שינה נוחים...

אמהות שלא מיניקות יכולות לספק הצרכים של התינוק אך צריכות להיות יצירתיות יותר... השד מספק את הכל יחד. השד הוא לא רק אוכל. הוא גם אוכל. קודם הוא נחמה, ביטחון, הגנה חיסונית. על הדרך התינוק מקבל גם אוכל...
תינוק שלא יונק לומד תוך שבועות ספורים שהשד לא מספק את מה שהוא זקוק לו מבחינה תזונתית ויפסיק לחפש את המקור התזונתי על השד אבל עדיין ימשיך לחפש את מילוי צרכיו הרגשיים. ולכן צריך להמשיך ולספק את הצרכים הרגשיים של התינוק על ידי נשיאה מרובה (מנשא, על הידיים), המון מגע (עור לעור), הרבה תנועה...

מתן בקבוק בלילה (חלב שאוב או תמ"ל) לאו דווקא יגרום לתינוק לישון לילה שלם. דווקא ההנקה הלילית בה התינוק יונק חלב שמיוצר בלילה מקבל יותר מלטונין והגוף שלו נכנס בקלות יותר לשנת לילה.

ממליצה (לכולן) לקרוא את הספר Sweet Sleep של ליגת לה לצ'ה הבינלאומי. ספר חדש שסוקר שינה ופתרונות על פי גילאים תוך סיפוק צרכי התינוק והאם יחדיו.


לילה טוב...