אילו אמצעי מניעה מתאימים בזמן הנקה

אם את מניקה ומתלבטת איזה אמצעי מניעה יתאים לך – את לא לבד. נשים רבות מרגישות מבולבלות. בשורות הבאות תמצאי מידע על שיטות טבעיות, הורמונליות ולא-הורמונליות שמתאימות להנקה. האם ניתן להשתמש בגלולות בזמן הנקה? מה עם התקן תוך רחמי? והאם יש אמצעי מניעה טבעיים שמתאימים לתקופה הזו? תוכלי לקרוא כאן על כל מה שחשוב לדעת לגבי שימוש באמצעי מניעה בזמן הנקה, בהתבסס על המלצות רפואיות של האקדמיה לרפואת הנקה - ABM – וגם התייחסות לשאלות הלכתיות שמתעוררות לעיתים בתקופה הזו.

איך לבחור אמצעי מניעה שמתאים להנקה?

בחירת אמצעי מניעה בתקופת ההנקה היא לא רק החלטה רפואית – זו גם בחירה אישית, נשית, ולעיתים זוגית. זו תקופה רגישה, מלאה בשינויים פיזיים ורגשיים, ואימהות רבות חשות שהן "עוד לא חזרו לעצמן" – בגופן מבחינה פיזית, הורמונלית, בתחושת השליטה. ועם כל זה עולה הצורך למצוא דרך למנוע היריון נוסף, מבלי לפגוע בהנקה שנבנתה בעמל רב. יש נשים שמבקשות שקט נפשי, אחרות רוצות משהו זמני, יש מי שמעדיפה פתרון טבעי, ויש מי שמחפשת להתאים את הבחירה גם לערכים ולמסגרת ההלכתית שלה. כך או כך, חשוב לדעת שיש מגוון אפשרויות – ושאין פתרון אחד שמתאים לכולן.

כדי לעזור לך לבחור את הדרך שמתאימה לך – לגוף שלך, להנקה, ולמה שחשוב לך – כדאי לשקול כמה היבטים שמשפיעים על ההתאמה של אמצעי מניעה בתקופה הזו. השיקולים לבחירה נכונה כוללים:

• האם את מניקה הנקה מלאה או חלקית

• גיל התינוק

• מצב בריאותך האישי

• העדפה אישית ונוחות השימוש

• רמת הסיכון להיריון נוסף

• שיקולים הלכתיים (למי שמעוניינת בהתאמה כזו)

שיטת LAM – הנקה כאמצעי מניעה טבעי

כשאנחנו חושבות על מניעה, אנחנו נוטות לדמיין גלולות או התקנים, אבל יש דרך טבעית לגמרי – והיא הנקה מלאה. לא כל אמא יודעת שההנקה עצמה, אם היא מתקיימת באופן רציף ותכוף, עשויה לשמש כאמצעי מניעה בטוח בתקופה שלאחר הלידה. למי שמעדיפה להימנע מהתערבות הורמונלית בשלבים הראשונים, שיטה זו יכולה להציע פתרון פשוט – אך זמני.

כדי ששיטת LAM תהיה אפקטיבית, שלושת התנאים הבאים חייבים להתקיים יחד:

1. הנקה תכופה ובלעדית: התינוק יונק באופן מלא – ללא תמ"ל, מים, מזון משלים או בקבוקים באופן קבוע.

2. העדר מחזור חודשי: האם עדיין לא קיבלה וסת מאז הלידה. הופעת דימום כלשהו – גם קל – עשויה להעיד על חזרת הפוריות.

3. לא עברו 6 חודשים מאז הלידה.

כאשר שלושת התנאים האלה מתקיימים – LAM יכולה להגן מפני היריון בכ-98% במהלך ששת החודשים הראשונים לאחר הלידה. עם זאת, חשוב לדעת שמדובר בשיטה רגישת תנאים, ולכן מתאימה רק לנשים שמסוגלות (ורוצות) לשמור על תדירות הנקה גבוהה וקבועה, ושגם התינוק לא פתח בעצמו מרווחים גדולים במהלך היום והלילה.

אי אפשר לכתוב מאמר על אמצעי מניעה בלי להזכיר את השיטה היחידה שהיא באמת 100% יעילה – התנזרות.

כן, אנחנו יודעות – זו לא בדיוק שיטה שמתאימה לרוב הזוגות בטווח הארוך, אבל לפעמים, בין עייפות, שגרת טיפול בתינוק, הנקה מסביב לשעון ושיקום הגוף – יש תקופות שזה פשוט מה שקורה.

אם את מרגישה שאין כרגע מקום לאינטימיות – תני לעצמך לגיטימציה. זה בסדר. זה זמני. הגוף שלך, הקצב שלך, וגם זה עובר.

אמצעי מניעה שאינם הורמונליים – הבחירה הבטוחה בזמן הנקה

אם חשוב לך לשמור על ההנקה מבלי להכניס הורמונים לגוף – כדאי להכיר את האפשרויות הלא־הורמונליות. אלו שיטות שמאפשרות למנוע היריון מבלי לחשוש מהשפעה על כמות החלב. הן נחשבות בטוחות לשימוש, ויחד עם זאת – מצריכות היכרות עם היתרונות והמגבלות שלהן.

השיטות שאינן הורמונליות אינן פוגעות בהנקה בכלל, ולכן הן מתאימות כמעט תמיד. אלו כוללות:

• קונדומים (קונדום לגבר וקונדום לאישה)

• דיאפרגמה

• קוטלי זרע

• התקן תוך רחמי מנחושת

יתרונות: בטוחים, זמינים, לא משפיעים על אספקת החלב. חסרונות: חלקם דורשים שימוש בכל פעם, לעתים פוגעות בספונטניות, הדיאפרגמה דורשת התאמה אצל מתאימת דיאפרגמה והתקן דורש פגישה עם רופאת הנשים להכנסתו והוצאתו.

מבחינה הלכתית, השימוש בקונדום לגבר אינו מקובל על כל הזרמים, ולכן מומלץ להתייעץ עם סמכות הלכתית אם יש צורך בפתרון מסוג זה.

אמצעי מניעה הורמונליים בזמן הנקה – מה מתאים?

יש נשים שמעדיפות פתרון שלא מצריך התעסקות יומיומית, ומעדיפות אמצעים ארוכי טווח.

אבל בזמן הנקה – במיוחד אם ההנקה מלאה – חשוב לבדוק איך כל שיטה עשויה להשפיע על ייצור החלב.

המפתח הוא הבחנה בין הורמונים מסוגים שונים, והתאמה אישית לפי שלב ההנקה והצרכים של כל אישה

אמצעים הורמונליים שמתאימים: פרוגסטרון בלבד

אלו פתרונות נוחים לטווח בינוני וארוך, שמתאימים לרוב הנשים המניקות. במקרים רבים, הם מציעים שקט נפשי מבלי לפגוע ביכולת לייצר מספיק חלב עבור התינוק. כאשר נדרשת מניעה ארוכת טווח ונוחות שימוש, לעיתים שוקלים מעבר לאמצעים הורמונליים. כאן נכנסת הבחנה חשובה, שיטות המכילות רק פרוגסטרון (ולא אסטרוגן) הכוללות:

• גלולות למניעת הריון: מיני-פיל

• התקן הורמונלי

• זריקה תקופתית

• גלולת היום שאחרי

הן מתאימות לרוב הנשים המניקות, במיוחד אם מתחילים להשתמש בהן 6 שבועות לאחר הלידה כשההנקה כבר התבססה. השפעתן על ייצור החלב פחות מורגשת בחלק מהמקרים אבל יש נשים שרגישות להשפעה ההורמונלית ובהחלט יכול להיות שאספקת החלב תיפגע וחשוב לעקוב אחרי העלייה במשקל ולוודא שהיא טובה, בטווח התקין. גלולת היום שאחרי אינה מתאימה כשיטת מניעה קבועה, אך עשויה להוות פתרון חירומי מתאים – גם לנשים מניקות.

יתרונות: יעילות גבוהה.

חסרונות: השפעות על אספקת החלב בזריקה תקופתית עשויה להיות גדולה ולא ניתן לעצור את התהליך ההורמונלי לעומת מיני-פיל שניתן להפסיק בכל רגע ולעבור לאמצעי מניעה אחר מתאים יותר.

אמצעים שאינם מומלצים בהנקה: הורמונים משולבים (אסטרוגן + פרוגסטרון)

אמצעים משולבים המכילים אסטרוגן פחות מתאימים בהנקה, כיוון שהם עלולים להפחית את ייצור החלב. אסטרוגן עלול לדכא את הורמון הפרולקטין – האחראי על ייצור החלב – במיוחד בשלבי ההנקה הראשונים. לכן, גם אם ההנקה כבר התבססה ואת מעוניינת להמשיך להניק לאורך זמן, כדאי לחשוב פעמיים לפני שבוחרים באמצעים אלו. גלולות משולבות, טבעת נרתיקית או מדבקה הורמונלית. אמצעים אלו עלולים להפחית את ייצור החלב, ולכן אינם מומלצים בזמן הנקה.

סיכום והתאמה אישית

כמו כל החלטה בגוף ובאימהות – גם כאן אין פתרון אחד שמתאים לכולן. בבחירת אמצעי מניעה יש להתחשב ב:

• סוג ההנקה (בלעדית / משולבת / חלקית)

• גיל התינוק

• המצב הבריאותי של האם

• העדפות אישיות ונוחות

• רמת הסיכון להיריון נוסף

• 
  

מומלץ לשלב את הדיון על אמצעי מניעה כחלק מהמעקב לאחר הלידה אצל רופאת הנשים או במסגרת ייעוץ הנקה, מתוך הבנה שמדובר בנושא חשוב שיש לשקול בכובד ראש ולקחת את כל השיקולים בחשבון.

בחירת אמצעי מניעה לאחר לידה, במיוחד בזמן הנקה, היא תהליך אישי שמושפע מהעדפות, בריאות, אמונה ומטרות ההנקה שלך. בין אם תבחרי בשיטה טבעית כמו הנקה מלאה (LAM), באמצעי מניעה הורמונלי מותאם, או באופציה שאינה הורמונלית – חשוב לקבל מידע עדכני ולהיעזר בליווי מקצועי.

אם את מתלבטת, את לא לבד. ייעוץ אישי יכול לעזור לך להבין מהי הדרך הנכונה עבורך, מתוך כבוד לגוף שלך, להנקה שלך ולבחירות שלך.

Use Text