מכירים אותו? הילד המשתטח. בסופרמרקט, במטבח, באמצע ארוע משפחתי...
מכירים את ההורים? חסרי אונים, כועסים, מתביישים...
הוא בסך הכל רצה פופ-אייס. אחד קטן. הפעם אדום. הקודם היה צהוב. אז לא הסכמתי. כי תכף נתחיל להכין ארוחת ערב, כי אם יאכל עוד אחד הוא כבר לא יהיה לו מקום לארוחת ערב. והסוכר, והשיניים... והוא התחיל לבכות... ולבכות... וכשניגשתי אליו הוא לא רצה שאתקרב אליו. אז התעלמתי. והוא המשיך לבכות... וזה הזכיר לי שכשהייתי ילדה בעצמי התעלמו ממני וזה היה לי כל כך לא נעים. גם הזכרון וגם התחושה שאני מתעלמת ממנו. אבל לא היה לי פתרון אחר... כך תיארה לי אמא בהדרכת הורים סיטואציה נפוצה עם בן השנתיים שלה. פעוטות בני שנתיים לא תמיד יכולים להגיד במילים את מה שהם רוצים או את התסכול שהם חווים. הבכי הוא אופציה ראשונה אצל רובם כדי להביע את הרגשות שלהם. אז מה עושים? ראשית, לא להתעלם. המסר שאנחנו רוצים להעביר לילד הוא שהוא רצוי. לא רק כשהוא שמח וחביב ובדברים הכיפיים של החיים אלא גם כשהוא עצוב, כועס, פגוע, מתוסכל... אחר כך גשו אליו, ושהו לצידו. לא מעליו, לידו. אם הוא מסכים לכם להרים אותו מהרצפה ולחבק אותו זה נהדר. אם לא, רק שבו לידו על כסא נמוך או שרפרף. דברו אליו בנעימים והביעו אמפתיה למצב. המשמעות של האמפתיה היא שאתם מבינים את הבכי, את הסיבה לבכי אבל לא אומר שאתם מסכימים לשנות את מה שגרם לבכי או אולי אפילו לא יכולים לשנות אותו. אם אתם לא מעוניינים לתת עוד קרטיב, אל תתנו ואל תבטיחו קרטיב אם יפסיק לבכות. "אתה כועס עליי שאני לא מסכימה שתאכל עכשיו עוד עוגיה", "אתה מאוד עצוב שלא הצלחת להרכיב את הפאזל"... המנעו מאמירות שיגרמו לילד או לילדה שלכם להרגיש שזה לא בסדר שהם בוכים. "אתה גדול, ילדים גדולים לא בוכים". "מה, אתה תינוק? אל תבכה. רק תינוקות בוכים". כן, במובנים מסויימים בגיל שנתיים הם גם קצת תינוקות... ולא רק תינוקות בוכים. כולנו בוכים מדי פעם אם רק מאפשרים לנו... אז מה קורה אצלכם כשהפעוט משתטח? איך אתם עוזרים לו להרגע? צריכים עזרה במצבים כאלו או דומים? אלו בדיוק המקרים בהם ניתן להיעזר בהדרכת הורים... צרו איתי קשר אפשר גם בטלפון 052-2827900
Comments