המצאה ששינתה את חיי המקצועיים - צינורית

הפעם אני רוצה לספר לכן משהו מתוך עולמי ביעוצי הנקה.


לא פעם אני פוגשת אמהות שמסיבות שונות צריך לתת "עוד משהו" לתינוק. עוד משהו יכול להיות חלב שאוב של האמא עצמה או במקרים מסויימים תמ"ל. הדרך הקלה והראשונה שעולה לרובנו בראש כשצריך לתת תוספת לתינוק יונק היא הבקבוק. זה קל מאוד ונתפס בעינינו כנורמלי עבור התינוק. לצערי, חשיפה של התינוק לבקבוק עשויה בהרבה מקרים לגרום לתינוק לא לרצות להתחבר לשד ולהעביר חלב. ההמצאה שעוזרת לי לעזור לאמהות להגיע להנקה מלאה תוך כדי תוספת של חלב אם שאוב או אפילו תמ"ל כאשר אין חלב שאוב היא צינורית. הצינורית היא אביזר מעולם הפגיה. צינורית זונדה דקה מאוד. קצה אחד נכנס למיכל מלא בחלב וסנטימטר וחצי מהקצה השני נכנס לפה של התינוק. איך העבודה עם הצינורית עוזרת להגיע להנקה? התינוק לא פוגש משהו אחר שהוא לא שד.  המציצה מהבקבוק שונה מאוד מבחינה מכנית עבור התינוק. הלשון עושה פעולה אחרת לגמרי, הגירוי והתחושה של הבקבוק בחלל הפה שונה עבורו. כדי לעבוד עם הצינורית התינוק חייב להסכים להתחבר לשד.  כך הוא לומד שכשמגיעים לשד זה כיף, הבטן מתמלאת והוא נמצא על אמא, מה שזכור בדרך כלל כחוויה טובה עוד מחדר הלידה. החוויה גם של אמא וגם של התינוק משתפרת ומהנקה להנקה התינוק לומד שיש עבור מה לעבוד. קצב האכלה בצינורית דומה יותר להנקה ללא עזר