המיתוסים שתקראו כאן הם חלק מפרוייקט שהתפרסם בדף הפייסבוק ועמוד האינסטגרם שלי. בכל יום העליתי מיתוס חדש עם מידע לגבי הנושא. הפוסט הזה מתעדכן כל שבוע עם מיתוס חדש, שווה לעקוב בפייס או באינסטה!
קולוסטרום הוא חלב ייחודי מאוד בכמות קטנה מאוד שהגוף מייצר כבר בהריון והתינוק יכול לינוק אותו מיד לאחר הלידה ובימים הראשונים עד שהחלב הבשל נכנס בכמות גדולה יותר.
כמות הקולוסטרום הקטנה שיש לך בגוף מתאימה בדיוק לצרכים של התינוק בימים הראשונים בהם הוא זקוק לכמות ממש קטנה.
אם התינוק יונק ביעילות ובתכיפות הוא יגיע לכל כמות הקולוסטרום שהוא צריך בימים הראשונים וכתוצאה יקבל גם כמות טובה של חלב גם לאחר הימים הראשונים ואין צורך לתת לתינוק עוד אוכל...
במידה ומשהו משתבש והתינוק לא יונק אפשר לסחוט את הקולוסטרום ולתת אותו במזרק או בכפית.
הנקה אחרי ניתוח קיסרי היא אתגר שכדאי מאוד להיערך אליו. בחלק מבתי החולים מאפשרים ניתוח ידידותי לאם ולתינוק בו ניתן לשהות יחד וליזום הנקה בעזרת אחת המיילדות שנמצאות בחדר הניתוח. לאחר הניתוח, בהתאוששות ניתן לשהות יחד, אמא ותינוק ולהיעזר במלווים כדי להעביר את התינוק מהעריסה אלייך וחזרה. גם במחלקת היולדות יש להיערך עם מלווים שיוכלו לעזור להביא את התינוק מהעריסה אלייך, להחזיק במידת הצורך כשאת יורדת מהמיטה ולטפל בתינוק בימי ההתאוששות. לעתים יש איחור קל בכניסת החלב לאחר ניתוח קיסרי ולכן שהייה יחד בשעות ובימים הראשונים לאחר הניתוח ועידוד התינוק לינוק יכולים לעזור ולעודד כניסת החלב.
הנקה מספקת לתינוק את כל צרכיו. וכשהתינוק מקבל מענה לכל הצרכים שלו - הפיזיים, הרגשיים, התזונתיים ועוד הוא גדל להיות תינוק פעוט וילד בטוח בעולם. למרות הדעה הרווחת לצערי בנושא פינוק ילדים, מענה לצרכים של תינוק ופעוט אינם הופכים אותו לילד או מתבגר מפונק שאינו מסוגל לעצמו. ילד שבטוח בסביבתו ויודע שיקבל את המענה המתאים בזמן שזקוק לו הופך להיות ילד ומתבגר עצמאי שמסוגל להביע את עצמו בעת הצורך ולהסתדר בעצמו בעולם.
מה קורה לחלב אחרי גיל שנה? האמת כלום. כלומר, לא ממש כלום. החלב ממשיך להשתנות כל הזמן. מאז שהתינוק נולד (ראו מיתוס #1) הוא משתנה לפי הצרכים של התינוק. מרווה יותר בקיץ, עשיר בנוגדנים כשהתינוק חולה ואת נחשפת למחוללי המחלה שהתינוק נחשף ועוד... גם בגיל שנה החלב ממשיך להשתנות ויש לו ערך גדול מאוד גם בהגנה חיסונית לתינוק שהופך להיות פעוט וגם בכמות האנרגיה שהתינוק מקבל מהחלב שיונק. מפתיע לשמוע שתינוקות שיונקים אחרי גיל שנה מקבלים 30% מהאנרגיה שזקוקים לה דרך ההנקה! כמובן שמעבר לכך להנקה יש ערך רגשי. ההנקה היא כלי הורי נהדר שמאפשר לאמא לעזור לפעוט בהרגעה ובטיפול בכאב, לעבור ממצב למצב, להירדם ועוד...
משמעות חזרה לעבודה אינה הפסקת הנקה למרות שיש תינוקות שמגיבים לפרידה מאמא ברצון להפסיק ולינוק בגלל הכרות עם האכלה מהירה יותר מהבקבוק. לעתים קרובות בגלל מחסור בתנאים לשאיבת חלב במקום העבודה או הלימודים אמהות שואבות פחות חלב ואספקת החלב מתמעטת והתינוק מגיב לכך בהעדפת הבקבוק.
הפתרון לכך הוא שמירה על אספקת חלב גבוהה על ידי פינוי חלב תכוף, אפילו 5 דקות לעתים קרובות עדיפה על פני שאיבת חלב ארוכה רק פעם אחת במהלך ההיעדרות מהבית.
והדבר השני הוא כשנמצאים בבית, להניק כמה שיותר כולל שעות הלילה, מה שעוזר לשמור על אספקת החלב.
מזל שיש תרופות שיכולות לעזור לנו במצבים רפואיים שונים! למרות שחלק (קטן) מהתרופה עשוי לעבור בחלב זו אינה סיבה לא לקחת את התרופה.
בטיחותן של תרופות נשקלת על פי המידע שיש על התרופה (גודל מולקולה, מחצית זמן חיים ועוד...) ומרכזים טרטולוגיים יודעים לתת תשובה לגבי תרופות ונטילתן תוך התחשבות בגיל התינוק, ואפילו להציע חלופות בטוחות יותר במידת הצורך.
כשרופא רושם לך תרופה ואינך בטוחה האם התרופה מותרת בהנקה בקשי מהרופא שיתקשר בעצמו למרכז הטרטולוגי בתור מקוצר לאנשי צוות ויקבל את המידע המתאים!
לעומת שקית החלב שמחכה לנו במקרר, המלאות בשד או הריקנות שאנו מרגישים חיצונית על השד אינה מדד לכמות החלב שהשד מייצר או כמות החלב שהתינוק מעביר. בתחילת ההנקה בערך עד חודש מהלידה השד ירגיש מלא אך לאחר מכן, כמויות החלב מתאזנות וכשהתינוק יונק החלב משתחרר על פי הביקוש והשד יכול להרגיש בין ההנקות "ריק".
כשניהול ההנקה טוב מתחילת הדרך החלב לא "נגמר" יום אחד. ובכלל חלב לא נגמר יום אחד. סיום ייצור החלב הוא תהליך. אז איך תדעי אם יש מספיק חלב עבור התינוק? עליה במשקל, מספר ההנקות, כמות הפיפי והקקי...
מעבר לכך, המלאות בשד אינה מדד לכמות החלב שנמצאת בו...
באופן מפתיע, גודל השד אינו מדד לכמות החלב שהשד מסוגל לייצר. גם שד קטן וגם שד גדול יכולים לייצר מספיק חלב עבור התינוק.
לנשים שונות שדיים בגדלים וצורות שונות והן יכולות להצליח בהנקה. גודל השד תלוי בכמות השומן שנמצאת בו ולא כמות החלב שהוא יכול לייצר ברקמת החלב. לנשים עם שד גדול יש יותר רקמת שומן ולאו דווקא יותר רקמת שד המייצרת חלב. אם השד שלך קטן יחסית אין זה אומר שאת לא יכולה לייצר מספיק חלב. נשים עם שד קטן בהחלט יכולות לייצר אספקת חלב מלאה לתינוק או תינוקות שלהם (אפילו תאומים). נשים עם שד קטן יכולות לאחסן פחות חלב ולעתים התינוקות שלהם יונקים לעתים תכופות יותר.
הנקה אינה אמורה לכאוב. אם היא כואבת סימן שמשהו שם לא עובד. רגישות לעומת זאת אופיינית יותר ואמורה לחלוף תוך כמה ימים או אפילו שבוע. כשמשהו כואב אנחנו צריכים לשים לב ולבדוק מה קורה שם. כאב יכול להיות סימן לכך שמשהו לא עובד - החיבור לשד, אולי פעולה לא נכונה של הלשון בעקבות לידה קשה ומכשירנית ועוד... הקפידי על חיבור נכון לשד ובדקי האם יש שיפור. בידה ואינך יודעת כיצד לחבר בצורה טובה לשד קבעי פגישה עם יועצת הנקה שתעזור לך ותלווה אותך בדרך. אם בנוסף לכאבים יש גם פצעים סימן שצריך גם טיפול משחתי ולכן יועצת הנקה תוכל להיות בקשר עם רופאת המשפחה שלך שתרשום לך את המרשם המתאים.
תינוק שולט בקצב ההנקה. כשירצה לינוק כמות גדולה יעשה פעולה שמעבירה יותר חלב וכשירצה רק למצוץ את השד לצרכי הרגעה או הירדמות או סתם להיות קרוב לאמא כי הוא בתקופת ההסתגלות לעולם שבחוץ הוא יוכל לעשות תנועות שיעבירו מעט חלב או בכלל-לא. לכל תינוק יכולת שונה בהעברת חלב. יש תינוקות שהעברת החלב באה להם בקלות ויעבירו כמות גדולה בזמן קצר ויש תינוקות שיעבירו מעט חלב וירצו לינוק לעתים קרובות יותר. כל האפשרויות תקינות. גם אנחנו לא אוכלים בכל ארוחה כמות שווה של קלוריות. יש ארוחות נשנוש, יש ארוחות גדולות ויש ארוחות ביניים... ההנקה מספקת לתינוק גם את האוכל וגם את השתיה ולכן גישה חופשית לשד מבלי להתחשב בשעון תעזור לתינוק לקבל כל מה שהוא צריך.
תינוקות אמורים לינוק כשהם מבקשים לינוק. ההנקה מספקת לתינוק שתיה, בטחון, הגנה חיסונית, אוכל, חום מאמא, מגע ועוד...
תינוקות שרק נולדו זקוקים להרבה מאוד קירבה לאמא שמספקת בנוסף למגע גם אוכל. חלק מהתינוקות ינקו לעתים קרובות יותר וחלק מהם ינקו גם אחרי 4 שעות. גישה חופשית לשד עבור התינוק תספק לתינוק את כל מה שהוא זקוק לו והתינוק יעלה טוב במשקל. יש שעות בהן התינוק יבקש לינוק לעתים קרובות יותר ויש שעות בהן התינוק ירווח את ההנקות. תינוקות קטנים במשקל או תינוקות שלא עולים מספיק טוב במשקל כדאי להעיר לעתים קרובות עד שנראה שהם מתעוררים לבד או שהעליה במשקל טובה יותר.
גם תינוקות יונקים סובלים מגזים שהם תוצר פירוק המזון במעיים. חלב אם הוא המזון המתאים ביותר לתינוק אך בכל זאת יש תינוקות שסובלים מגזים או "קוליק" שהוא המונח המדוייק.
תינוקות עשויים להיות לא רגועים בשעות מסויימות, בדרך כלל שעות אחר הצהריים והערב ואנו מניחים שאלו גזים.
זה נורמלי וטבעי שהתינוקות חווים אתגרי הסתגלות לעולם שמחוץ לרחם עד שהמערכות הגוף השונות מבשילות.
אפשר לעזור לתינוקות על ידי הנקה, נשיאה במנשא, ערסול על הידיים, תנועה... אפשר את כולם יחד כמובן... מה שמשמח זה שהתקופה המאתגרת הזו עוברת והתינוקות מתחילים להיות נינוחים יותר.
הנקה היא פעולה טבעית, זה נכון! אך יש צורך להתכונן אליה מכיוון שטיפול בתינוק, בעיקר בעולם שלנו בו אנחנו בקושי נחשפות להנקה סביבנו, אינו טבעי לנו כיום. מומלץ מאוד להתכונן להנקה כדי להבין מה התינוק מצפה שיקרה מיד לאחר הלידה ונוכל לעזור לו לעשות את הפעולה בצורה הטובה ביותר. בהכנה להנקה ניתן ללמוד כיצד לזהות שההנקה הולכת טוב או כשההנקה לא הולכת טוב וצריך לפנות לעזרה מקצועית. יש תינוקות ואמהות שעברו לידה לא פשוטה שמשבשת את הפעולה הטבעית של ההנקה וצריך להתגבר על אתגרי ההתחלה ולכן ליווי של יועצת במקרים כאלו הכרחי...
מאוד מאתגר כשאמא חולה וצריכה גם לטפל בתינוק קטן או גדול או פעוט... מעטות מאוד המחלות איתן אסור להניק את התינוק, כולל קורונה ושאר השפעות, מחלות ילדות ועוד...
אסור להניק במצבים הבאים: שחפת פעילה, איידס, הרפס על השד ו-HTLV.
כשאמא חולה משאביה אכן מדולדלים ואמהות חולות מספרות כמה זה קשה להניק. ההנקה מאפשרת לאמא לשכב במיטה תוך כדי וזו אחת הדרכים להתאושש. תוך כדי הנקה יעברו אל התינוק נוגדנים שהאמא מפתחת כך שגם התינוק יקבל הגנה מסויימת. כדי להגן על התינוק כמה שניתן חשוב לשמור על הגיינה בצורה מיטבית ולחבוש מסיכה במידת הצורך.
ההנקה מאפשרת לתינוק לקבל את התזונה המיטבית ואת הטיפול המיטבי בו. כפי שלא ניתן שבן/בת הזוג ישאו את התינוק ברחם, בן הזוג לא יכול להניק את התינוק. הדרך להתקרב אל התינוק לא חייבת לכלול האכלה. הטיפול בתינוק כולל פעולות רבות אחרות כגון החלפת חיתול, אמבטיה, הלבשה, נשיאה במנשא להרגעה, עירסול, טיול בחוץ ועוד...
את ההנקה אפשר להשאיר לאמא ולדאוג לשאר הדברים מסביב שהתינוק צריך ולאפשר לאמא לנוח ולצבור כוחות אחרי הלידה ובכלל.
הגוף שלנו מוכן לפעולות שאמור לבצע. אין צורך להכין את הגוף להליכה או ישיבה ואין צורך להכין את הרחם לנשיאת תינוק בתוכו ואין צורך להכין את הפטמות לקראת ההנקה. הגוף יודע לעשות זאת בעצמו בצורה מצויינת! בלוטות קטנות שנמצאות על ההילה שמסביב לפטמה מפרישות במהלך ההריון חומר סיכה ומגינות על הפטמות. סיבון של הפטמות עשוי להוריד את חומר הסיכה המדהים הזה ולייבש את הפטמות. אין בעיה עם שמפו או סבון שנוזלים על הפטמות במהלך המקלחת אך אין צורך לסבן את הפטמות ובוודאי שלא לשפשף אותן עם בד. יש האומרים שטעם חומר הסיכה דומה לטעם מי השפיר שהתינוק מכיר מהרחם ועוזר לתינוק להתחבר לשד לאחר הלידה.
דלקת בשד היא מצב חריג בו מתפתחת דלקת ברקמת השד מסיבות שונות, לעתים פינוי לא טוב או לא מספק של חלב מהשד, לעתים פצע על הפטמה שגרם למחולל הדלקת לחדור לשד.
רוב הדלקות עוברות בעצמן בטיפול שמרני של פינוי חלב תכוף מהשד, קומפרסים קרים, מנוחה, שתיה ואפשר לקחת גם איבופרופן לעצירת התהליך הדלקתי. אצל חלק מהאמהות הדלקת לא עוברת תוך 24 שעות ואז יש לגשת לרופאת משפחה לקבלת טיפול אנטיביוטי מתאים. יש אמהות שהחום עולה מעל 38.4 וגם כאן צריך לגשת לקבל טיפול מתאים.
אז כן, זה מיתוס. מותר ורצוי להמשיך ולהניק כשיש דלקת בשד... ראו גם מיתוס #14
מקור המיתוס הוא בנשים שבחרו לשאוב חלב במקום להניק ולא עשו זאת בתדירות המתאימה והחלב התמעט עד שהסתיים. שאיבה תוך כדי הנקה מלאה לא תגרום לגוף להפסיק ולייצר חלב, נהפוך הוא, היא תגרום לגוף לייצר יותר חלב. כדי לעודד את הגוף לייצר מספיק חלב בשאיבה לאורך זמן יש להצטייד במשאבה המתאימה לפעולה זו. משאבה שיכולה להחזיק לפחות 8 פעמים ביממה למשך תקופה ארוכה. רוב המשאבות האישיות לא עומדות בקצב הזה. מכך ניתן להבין שכדי לשמר את אספקת החלב בשאיבה צריך לשאוב מסביב לשעון, דבר שקשה מאוד לתחזק לאורך זמן וכאשר מספר השאיבות יורד כך גם כמות החלב עד התמעטות וסיום ייצור החלב. לקריאה נוספת: שאיבת חלב
ספורט מתון הוא פעילות מיטיבה עם גופנו ונפשנו, גם בזמן ההנקה.
חומצה לקטית שמופרשת בשרירים בזמן פעילות אירובית מגיעה לחלב דרך מחזור הדם ועשויה לשנות את טעם החלב למשך פרק זמן קצר. יש תינוקות שיסרבו לינוק מיד לאחר שאמא עסקה בפעילות גופנית אך רוב התינוקות ישמחו לפגוש את אמא לאחר שלא היתה איתם ולינוק ממנה גם אם טעם החלב שונה. מקור המיתוס במחקר שנעשה בעבר אך כשלים במחקר עצמו הפכו את תוצאות המידע ללא רלוונטיות...
ספורט הוא דרך נהדרת להפיג מתח מהגוף, לזוז, לשאוף אוויר נקי מחוץ לבית ולהיטיב עם הגוף...
גזים נוצרים בגוף התינוק מפירוק המזון ולא מבועות אוויר שנכנסות חיצונית למערכת העיכול. החלב נוצר מהדם שלך. כפי שבדם שלך אין גזים בגלל בועות הגזים במשקאות המוגזים, כך גם בחלב שלך, אין גזים.
אין קשר בין מערכת העיכול של האמא למערכת העיכול של התינוק. אלו מערכות גוף נפרדות והעברת החומרים מהאם לתינוק קורית בסינתזה שנעשית ברקמת השד מהדם לחלב.
אם את נהנית משתיית משקאות מוגזים מוזמנת להמשיך ולהנות מכך. חלק מהמשקאות המוגזים מכילים סוכרים רבים מה שיכול להביא לבעיה אחרת אצלך, אז אם את מעוניינת להקפיד על משקלך קחי זאת בחשבון...
ייצור החלב בגוף שלך הוא פעולה מדהימה שקורית מעצמה עוד בשלב ההריון כאשר הגוף מתכונן למה שיקרה מיד לאחר הלידה. התינוק יוולד, יתחבר לשד, יינק לעתים קרובות מאוד כבר מהיממה הראשונה ויעודד את הגוף לייצר חלב. התהליך הזה של היצע וביקוש יעזור לגוף לייצר מספיק חלב עבור התינוק שלך. ייצור החלב הוא פעולה שמערבת מערכות גוף שונות. הדם שמגיע בכמות גדולה לרקמת השד עובר סינתוז מיוחד ברקמת השד ונוצר החלב שנאגר בתאים קטנים עד שהתינוק מתחבר לשד ומבקש את החלב. נשים מניקות ניזונות ממזונות שונים ומגוונים ברחבי העולם בהתאם לתרבות והמסורת. אכילת מזונות שמיטיבים איתך יעזרו לגופך לייצר חלב ואין צורך לשתות חלב במיוחד כדי לייצר חלב לתינוק.
כפי שכתבתי כבר במיתוס #16 ההנקה היא המשך ישיר של ההריון והגוף מתכונן אליה. שינויים בשד הם חלק בלתי נפרד מהריון. הגוף מתכונן לבואו של התינוק ולהנקה גם אם אינך מתכוונת להניק לאחר הולדת התינוקת.
נראות השד בתום תקופת ההנקה משתנה מאמא לאמא ותלויה בגנטיקה, בגיל, גודל השד, ירידות ועליות חדות במשקל, עישון, מספר ההריונות, ספורט אינטנסיבי ללא חזיה תומכת שגורמת לרצועות שמחזיקות את השד להמתח וכמובן הגרוויטציה ופחות מהיות ההנקה או לא. מה ניתן לעשות? אין מחקרים שמראים שניתן לעשות משהו מראש אך שתיה מספקת, שמירה על משקל גוף מאוזן, המנעות מעישון יכולים לעזור במידה מסויימת.
שאיבה היא דרך נהדרת לעת כמה חלב יוצא בשאיבה. היא לא הדרך לדעת כמה חלב את מייצרת ולא הדרך לדעת כמה חלב התינוק מעביר בהנקה.
משאבה היא כלי שהשימוש בו צריך להיות מדוייק וטוב כדי להפיק את המקסימום ממנו. וגם כשאת מצליחה להפיק הרבה חלב בשאיבה אחת, אין זה מדד לכמות החלב שאת מייצרת או כמה התינוק שלך מעביר בהנקה והאם זו כמות מספיקה עבורו.
לכן ההמלצה לשאוב במקום להניק אינה טובה עבור המשך ההנקה או כמדד לאספקת החלב.
עצם החשיפה לבקבוק עשויה לגרום להנקה להיות פחות טובה והרבה פעמים זו הדרך לסיום ההנקה. קיראו עוד במיתוס #18